ברגע שהמדפים שלכם בעיקר בחלל הציבורי, הופכים פחות לתצוגה ויותר ליחידת אחסון לכל חפצי החן שרכשתם, קיבלתם לאורך השנים, (כולל הפסלון המוזר הזה של דודה עדנה), איבדתם את כוונת "המשורר".
דמיינו את זה: יש לכם סט מדפים יפהפה. אלגנטי, מוכן להציג את הפריטים הכי יפים שיש לכם ולהעשיר את החלל בסטייל, אבל אז, מתחילה ההצטברות. ראשית, זה רק כמה ספרים ואגרטל. אח"כ, זה כמו מכירת חצר באמצע האביב – הכל בחוץ! ממסגרות צילום שלא הוסר אבק מאז ליקוי הירח האחרון ועד למזכרות מטיולים שאתם בקושי זוכרים, הכל שם ויוצר כאוס ויזואלי.
LESS IS MORE
עכשיו, בואו נחזיר את הסדר ל"ממלכה המרדנית הזו של ה"שרידים האקראיים".
זכרו, מדפים אינם ארונית אחסון, אלא נועדו לשם הצגת מיטב הפריטים המפונפנים שלכם או מיטב הספרים האהובים עליכם.
תחשבו על איזון, הרמוניה, צבעים ותוכלו להפוך כל מדף סורר ועמוס ליצירת מופת של מינימליזם ו/או אסתטיות. תשתדלו שהמדפים שלכם יהיו השתקפות של טעמכם האישי, לא חייבים לשים כל אגרטל שקיבלתם במתנה מהדודה אם אתם לא אוהבים אותו. ואם אתם חוששים שמה אין לכם טעם טוב, תשאלו חבר או חברה קרובים שאתם מעריכים את חוות דעתם ו/או טעמם האישי.
ואם עדיין אתם לא בטוחים, דברו איתי. יש לי חבילת עיצוב ממוקד שתתאים לכם בדיוק.